חגי ישראל ומועדיו הם כלל החגים והמועדים היהודיים הקיימים. זמנם של החגים והמועדים נקבע על פי הלוח העברי. תחת הגדרה זאת נכנסים ימים רבים: חלקם מהתורה, חלקם נקבעו על ידי חז"ל וחלקם נוספו במשך השנים. ניתן לסווג את החגים והמועדים למספר סוגים: קיימים חגים שהם ימי שמחה, ומועדים שהם ימי צום ותענית, ימי אבל וזיכרון וימים של חשבון נפש.

מקורו של המונח בתקופה המקראית; המילה "חג" מבטאת הקרבת קרבן חגיגה בימים שאותם קבעה התורה, ולעיתים התורה מכנה את הקרבן בשם המקוצר "חג". מקורה של המילה חג הוא מלחוג, בעלייה לרגל היו חגים בבית המקדש. הערבית משמרת מונח זה במילה חג' – עלייה לרגל. במקרא מצוינים שלושה חגים והם המועדים לעלייה לרגל: פסח, שבועות וסוכות.

למידע נוסף הקליקו כאן

הסיבה: תחילת השנה החדשה לפי לוח השנה העברי ותחילתם של עשרת ימי התשובה. לפי הדעה שהתקבלה להלכה, החג נחגג לזכר בריאת העולם ועקדת יצחק שהתרחשו באותו תאריך.
סמלים: התפילה בבית הכנסת, התקיעה בשופר, ארוחות חגיגיות שכוללות חלה עגולה, תפוח בדבש, ראש דג והרימון. בנוסף, גם אכילת פירות רעננים וחדשים ביום השני של החג. ראש השנה מתקשר ל: יום הכיפורים שבא לאחר מכן. מידע נוסף הקליקו כאן

יום הכיפורים הוא היום הנעלה והמקודש ביותר מכל ימות – השנה, שבו האדם מתנזר לחלוטין מכל חיי העולם – הזה כשהוא שרוי בצום ובעינוי נפש, ומקדיש את כל כולו להיטהרות ולהתקדשות כדי לכפר על חטאי כל השנה.
למידע נוסף הקליקו כאן

חג הסוכות נחוג לזכר הימים שבני ישראל גרו בסוכות כשהיו בדרך ממצרים לארץ ישראל בעת יציאת מצרים. בַּסֻּכֹּת תֵּשְׁבוּ שִׁבְעַת יָמִים כָּל הָאֶזְרָח בְּיִשְׂרָאֵל יֵשְׁבוּ בַּסֻּכֹּת: לְמַעַן יֵדְעוּ דֹרֹתֵיכֶם כִּי בַסֻּכּוֹת הוֹשַׁבְתִּי אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּהוֹצִיאִי אוֹתָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם אֲנִי ה' אֱלֹהֵיכֶם" ויקרא כ"ג. למידע נוסף הקליקו כאן.

שמיני עצרת הוא חג מקראי שחל בכ"ב בתשרי, למחרת היום השביעי של חג הסוכות. המקרא מדגיש כי זה היום השמיני, שלכאורה ממשיך את חג הסוכות, אך הוא חג בפני עצמו.  בארץ ישראל, באותו היום חוגגים גם את 'שמחת תורה', והתכנים של שני החגים מתערבבים. בקהילות בתפוצות נשמר מקומו הייחודי של החג. הוא נחגג ביום השמיני של סוכות ולמחרתו חוגגים את שמחת תורה. על פי התורה, שמיני עצרת מסיים את חגי תשרי, מחזיר את הקרבה בין עם ישראל לאלוהיו ופותח את החורף המתקרב בברכה ובתפילה לגשם. למידע נוסף הקליקו כאן

יום הזיכרון למנהיגנו היקר , ראש ממשלת ישראל, יצחק רבין ז"ל שנרצח בנסותו להשכין שלום אמת ב – 4.11.1995 .
בשל דעותיו הפוליטיות שלא היו מקובלות על כולם, עלינו לשוב להדגיש ולחשוב את החובה לכבד את חוקי מדינת ישראל, את העובדה כי הדרך היחידה לקבלת הכרעות בחברה היא הדרך הדמוקרטית. הדמוקרטיה מאפשרת לכל אזרח להראות ולהשמיע את דבריו תוך סובלנות והסכמה רחבה על כללי המשחק. למידע נוסף הקליקו כאן.

 

חג הסיגד – נחוג בכ"ט בחשוון

בתאריך כ"ט בחשוון, 50 יום, כשבעה שבועות לאחר יום הכיפורים, מציינים בני העדה האתיופית את חג הסיגד. יום צום בו מתפללים לבניין בית המקדש והזכות לעלות לארץ ישראל. בחג זה יהודי אתיופיה מזכירים את הברית שנכרתה במעמד הר סיני בין עם ישראל ובין האל. חג הסיגד הוא גם יום מלא געגועים ותקווה לשוב לציון ולירושלים.   למידע נוסף הקליקו כאן

חג החנוכה (הַחֲנֻכָּה) או חג האורים הוא חג יהודי הנחגג במשך שמונה ימים. ימים אלה הם ימי הודאה, שאותם תיקנו חכמי ישראל בזמן בית המקדש השני, לזכר ניצחונם של החשמונאים במרד נגד היוונים, חנוכתו מחדש של בית המקדש, ונס פך השמן. החג מצוין באמירת הלל והודאה וכן בהדלקת נרות חנוכה, בשמונת הימים מכ"ה בכסלו עד ב' בטבת או ג' בטבת. חנוכה נחשב כמצווה דרבנן. חנוכה (יחד עם פורים) הוא אחד משני החגים הבולטים ביותר שנוספו למסורת ישראל, על ידי חז"ל. למידע נוסף הקליקו כאן.

כניסה למערכת
שינוי גודל גופנים
ניגודיות